טיפים ללידה אחרי ירידת מים

הלידה הראשונה של בתי הבכורה התחילה בירידת מים- אחרי ארבעה צירים פקעו המים בשלולית גדולה באמצע הסלון. המים האלו גרמו לשטף של אדרנלין והבנה שאי אפשר למשוך עוד את הצירים  בבית כמו שרציתי. בשיחות עם נשים שליוותי במהלך ההריון והלידה, גיליתי תסריט דומה של ירידת מים שלוותה בסופו של דבר בלידה עם המון התערבויות רפואיות.  אני רוצה לספר לכן במאמר זה – לידה אחרי ירידת מים לא חייבת להיות כך.

טיפ קטן – על מנת לנסות להתחיל את הלידה לא בירידת מים במהלך ההריון יש לאכול מאכלים המכילים הרבה ויטמין C  הנמצא בפירות ובירקות וביופלבנואידים שהם רכיבים הנמצאים בצבעים של הירקות והפירות – לאכול ירקות ופירות בכמה שיותר צבעים. שני רכיבי התזונה הנ"ל מחזקים את הקרומים.

קצת מידע על ירידת מים: המונח "ירידת מים" מתאר את המצב שבו קרומי האמניון והכוריון פוקעים, ומי השפיר דולפים דרך הנרתיק. איך אפשר לדעת שזוהי ירידת מים? פשוט – אי אפשר להתאפק. המים ינזלו וירטיבו את התחתונים גם אם נכווץ את שרירי רצפת האגן.

הסטטיסטיקה מדברת על 10% מהלידות שמתחילות בירידת מים, אבל משיחות עם נשים, ההרגשה האישית שלי היא שאחוז הלידות שמתחילות בירידת מים הוא יותר גבוה.

ירידת מים יכולה להתרחש בשני אופנים:

1. טיפטוף שמשמעו חור קטן בקרומים שדרכו מטפטפים המים.
2. שטף שמשמעו קרע בקרומים והתוצאה היא שלולית… (בד"כ קורה כשקמים מהמיטה – הלחץ של שרירי הבטן פוקע את המים).

ניפוץ אמונה תפלה – כאשר המים יורדים התינוק לא יכול להתייבש!  קרום האמניון מייצר כל הזמן עוד מים, כך שמים ירדו עד סוף הלידה.  ולכן – חשוב מאוד לשתות מים בכל הזדמנות!

ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת – מה עושים בזמן אמת?

בכל מצב של ירידת מים צריך לסוע לבית חולים, גם אם אין צירים. הסיבה היא זיהום: מאחר והקרומים שעוטפים את העובר אינם שלמים, חיידקים שנמצאים באופן טבעי בנרתיק, יכולים לעלות אל צוואר הרחם ולזהם את הרחם. בחלק מבתי החולים, אם הלידה לא מתרחשת תוך 18 שעות יתנו אנטיביוטיקה על מנת למנוע מראש את הזיהום.

אז הגענו לבית החולים. ומה עכשיו?

בבית החולים יעשו את 4 הבדיקות השגרתיות – לחץ דם, חום, בדיקת שתן ומוניטור.

כבר בשלב הקבלה אצל המיילדת צריך להגיד שהמים ירדו ולבקש להמנע מבדיקה פנימית, במיוחד אם אין עדיין צירים. (אין צירים = אין פתיחה והתקדמות בלידה). הבדיקות הפנימיות מעלות את החיידקים שנמצאים באופן טיבעי בנרתיק אל צוואר הרחם. דבר זה עלול לגרום לזיהום.  בהמשך חשוב לציין בפני כל מיילדת/רופא שבאים לבדוק אותך שירדו המים ולהמנע מבדיקה פנימית.  אם כל הבדיקות יוצאות תקינות, כדאי לבקש טיפול שמרני. משמעות הטיפול השמרני היא אישפוז בבית החולים למעקב חום לראות שלא מתפתח זיהום ומעקב מוניטור מספר פעמים ביממה. הצוות הרפואי לא תמיד בעד הגישה הזאת מסיבותיו שלו, (וגם תלוי באיזה בית חולים נמצאים) אבל חשוב להיות אסרטיבית ולהדגיש בפניהם שזאת הלידה שלך.

ברוב הנשים עם ירידת מים ללא צירים לידה תתפתח תוך 24 שעות.

הפרוסטגלנדינים שנמצאים במי השפיר מעודדים ומגרים את הגוף לייצר צירים. אם לא  התחילו צירים ונכנסת לטיפול שמרני את יכולה לעזור לעצמך להתחיל את ייצור הצירים:

1. עיסוי פטמות – סחיטת הפטמות כמו תינוק שיונק. פעולה זאת משחררת אוקסיטוצין שהוא ההורמון שגורם לצירים. צריך לעסות את הפטמות לפחות כ- 10 דקות מכל צד.
2. הליכה – הליכה גורמת ללחץ של ראש העובר על צוואר הרחם. לחץ זה מעודד את הגוף לייצר צירים.
3. עלייה במדרגות – גם טובה לכניסה טובה של העובר באגן האמהי וגם מפעילה לחץ על צוואר הרחם.
4. קפיצה על כדור פיזיו – כמו בסעיפים 2 ו- 3  תנוחה זקופה שמפעילה לחץ על צוואר הרחם תגרום להתחלה של צירים.

אם כל הדברים הנ"ל לא עזרו במשך מספר שעות, אפשר להעזר באמצעים נוספים – דיקור סיני או דולה. יש להם ידע ואמצעים נוספים לעזור לצירים להופיע. אם דולה לא מלווה אותך בלידה , כדאי לדבר עם דולה לפני הלידה, כחלק מההכנות ללידה.  כשהצירים יופיעו הם יופיעו בהדרגה במשכם ובעוצמתם – בניגוד לזירוז תרופתי שבו הצירים מתחילים בבת אחת ללא הדרגה. חשוב להמשיך עם התנועתיות לאורך כל הלידה על מנת לקדם את הצירים והלידה